מידע כללי על טפיוקה.
מידע כללי: טפיוקה (Tapioca) הינו מאכל ברזילאי המשמש כמזון בסיס שממנו מכינים מאכלים שונים. טפיוקה מגיע בדרך כלל בצורה של פתיתים או כדורים לבנים דמויי פנינים כקמח שממנו ניתן להכין חביתיות, לחם ועוד. טפיוקה מכיל בעיקר עמילן ומכינים אותה משורש צמח מניהוט מיובש והוא איננו מכיל גלוטן..
סוג מזון: מזון עמילני.
שמות נוספים בעברית: שמות נוספים לצמח המניהוט המצוי שממנו מכינים את הטפיוקה: קסאווה, יוקה, מאניוק .
שם באנגלית: Tapioca.
מזהה באתר משרד החקלאות האמריקאי: 20068, Tapioca, pearl, dr.
סיווג מדעי של הצמח
שם מדעי: Manihot esculenta
מניהוט מצוי.
ממלכה: צומח.
מערכה: בעלי פרחים.
מחלקה: דו-פסיגיים.
סדרה: מלפיגאים.
משפחה: חלבלוביים.
סוג: מניהוט.
מין: מניהוט מצוי.
מרכיב | יחידת משקל | 100 גרם | 1 כוס פתיתי טפיוקה, 152 גרם |
---|---|---|---|
מרכיבים תזונתיים | |||
מים | גרם | 10.99 | 16.70 |
קלוריות (אנרגיה) | קילוקלוריות | 358 | 544 |
חלבון | גרם | 0.19 | 0.29 |
שומנים | גרם | 0.02 | 0.03 |
פחמימות | גרם | 88.69 | 134.81 |
סיבים תזונתיים | גרם | 0.9 | 1.4 |
סוכרים | גרם | 3.35 | 5.09 |
מינרלים | |||
סידן | מיליגרם | 20 | 30 |
ברזל | מיליגרם | 1.58 | 2.40 |
מגנזיום | מיליגרם | 1 | 2 |
זרחן | מיליגרם | 7 | 11 |
אשלגן | מיליגרם | 11 | 17 |
נתרן | מיליגרם | 1 | 2 |
אבץ | מיליגרם | 0.12 | 0.18 |
ויטמינים | |||
ויטמין C | מיליגרם | 0.0 | 0.0 |
תיאמין | מיליגרם | 0.004 | 0.006 |
ריבופלבין | מיליגרם | 0.000 | 0.000 |
ניאצין | מיליגרם | 0.000 | 0.000 |
ויטמין B-6 | מיליגרם | 0.008 | 0.012 |
חומצה פולית, DFE | מיקרוגרם | 4 | 6 |
ויטמין B-12 | מיקרוגרם | 0.00 | 0.00 |
ויטמין A ביחידות RAE | מיקרוגרם | 0 | 0 |
ויטמין A, יחבל | IU | 0 | 0 |
ויטמין E (אלפא טוקופרול) | מיליגרם | 0.00 | 0.00 |
ויטמין D, ויטמין D2 וגם D3 | מיקרוגרם | 0.0 | 0.0 |
ויטמין D | IU | 0 | 0 |
ויטמין K | מיקרוגרם | 0.0 | 0.0 |
שומנים | |||
חומצות שומן רווי | גרם | 0.005 | 0.008 |
חומצות שומן חד בלתי רווי | גרם | 0.005 | 0.008 |
חומצות שומן רב בלתי רווי | גרם | 0.003 | 0.005 |
כולסטרול | מיליגרם | 0 | 0 |
מרכיבים אחרים | |||
קפאין | מיליגרם | 0 | 0 |
מקור המידע:http://ndb.nal.usda.gov
מדד גליקמי של טפיוקה
לא נמצאו ערכים גליקמיים עבור טפיוקה. הערכים הרשומים למטה הם הערכים הגליקמיים עבור שורש מניהוט מצוי (קסאווה) שממנו מכינים את הטפיוקה (לאחר בישול). סביר להניח שהערכים הגליקמיים עבור טפיוקה יהיו בהרבה יותר גבוהים מאשר של שורש הצמח וזאת בגלל שטפיוקה היא למעשה מיצוי של העמילנים משורש המניהוט והיא מכילה פחות סיבים תזונתיים שמעכבים את ספיגת הפחמימות. באתר נוטריישין דטה העומס הגליקמי המשוער של טפיוקה הוא 94 (ראה קישור).
אינדקס גליקמי: 46
האינדקס הגליקמי של קסאווה (שורש מניהוט מצוי) מבושל נחשב כאינדקס גליקמי נמוך.
עומס גליקמי: 12
העומס הגליקמי של קסאווה (שורש מניהוט מצוי) נחשב כעומס גליקמי בינוני.
גודל מנת הבדיקה: 100 גרם.
כמות הפחמימות במנת הבדיקה: 27 גרם.
מקור הנתונים: http://www.glycemicindex.com/foodSearch.php?num=2535&ak=detail
מהו אינדקס גליקמי: אינדקס גליקמי הינו ערך המודד את השפעת הפחמימות שבמזון על רמת הגלוקוז בדם ביחס למזון שנבחר כבסיס להשוואה (בדרך כלל גלוקוז)
מזונות שונים מכילים כמויות וסוגים שונים של פחמימות ונוטריינטים נוספים שמשפיעים על עיכול המזון ולכן גם על מהירות ספיגת הפחמימות ורמת הגלוקוז בדם.
כאשר הפחמימות במזון מתפרקות במהירות ובקלות הערך הגליקמי יהיה גבוה.
כאשר הפחמימות במזון מתפרקות באופן איטי הערך הגליקמי יהיה נמוך.
קטגוריות ערכי האינדקס הגליקמי
אינדקס גליקמי שווה או נמוך מ55 = אינדקס גליקמי נמוך.
אינדקס גליקמי בין 56 ל-69 = אינדקס גליקמי בינוני.
אינדקס גליקמי שווה או גדול מ70 = אינדקס גליקמי גבוה.
מהו עומס גליקמי: חסרונות של האינדקס הגליקמי הוא שערך זה רק בודק את מהירות ספיגת הפחמימות ולא מתייחס לכמות הפחמימות שבמזון.
לשם כך פותח מדד הנקרא עומס הגליקמי שמייצג גם את מהירות הספיגה וגם את כמות הפחמימות שנספגות.
העומס הגליקמי מחושב על ידי הכפלת האינדקס הגליקמי בכמות הפחמימות במזון בגרמים, ולאחר כך יש לחלק ב- 100.
קטגוריות ערכי העומס הגליקמי
עומס גליקמי שווה או נמוך מ10 = עומס גליקמי נמוך.
עומס גליקמי בין 11 ל-19 = עומס גליקמי בינוני.
עומס גליקמי שווה או גדול מ20 = עומס גליקמי גבוה.