מידע מקיף על ויטמין A
שמות הוויטמין
ויטמין A – רטינול – RETINOL
מקורות לוויטמין A במזון
כבד,כליות,מוצרי חלב, חמאה, חלמון ביצה, כמו כן בגזר מצוי פרו ויטמין בטא קרוטן המשמש כחומר מוצא לוויטמין A. בטא קרוטן מורכב מ2 יחידות A המתפרקות בגוף.
מקורות נוספים מן הצומח: בטטה, דלעת, משמש, מלון, תרד, ברוקולי, כרוב ומזונות צמחיים נוספים בעלי צבע כתום או ירוק כהה.
ערכי ויטמין A ב100 גרם מזון של מזונות מן החי:
ביצים – 230 מק"ג רטינול
גבינה לבנה שמנה – 87 מק"ג רטינול
גבינה צהובה – 210 מק"ג רטינול
חלב 3% – 34 מק"ג רטינול
חמאה – 785 מק"ג רטינול
כבד עוף לא מבושל – 6700 מק"ג רטינול
מקורות מן הצומח לבטא קרוטן ב100 גרם מוצר
גזר טרי – 8285 מק"ג בטא קרוטן.
תרד מבושל – 6288 מק"ג בטא קרוטן.
ברוקולי מבושל – 929 מק"ג בטא קרוטן.
משמש טרי – 1380 מק"ג בטא קרוטן.
משמש מיובש – 3600 מק"ג בטא קרוטן.
מנגו – 1200 מק"ג בטא קרוטן.
תאנים – 500 מק"ג בטא קרוטן.
אפרסק – 440 מק"ג בטא קרוטן.
אפרסק מיובש – 2000 מק"ג בטא קרוטן.
בננה – 200 מק"ג בטא קרוטן.
חזור לראש העמוד
חשיבותו של ויטמין A
לוויטמין A תפקיד חשוב בתהליכיי התמיינות של התאים (התמיינות – תאי הגוף משתנים לתאים ספציפיים כמו: תאי עור, תאי שריר ועוד) ולכן חשיבות רבה לוויטמין A בתהליכי הגדילה וההתפתחות.
וויטמין A מסייע ברגולציה של המערכת החיסונית ואף עשוי לסייע ללימפוציטים (תאי הדם הלבנים) להילחם בזיהומים בצורה טובה יותר.
תפקוד והגנה על העור, הגנה על העיניים ועל הממברנה המוקוזית.
ויטמין A מסייע לשמור על תקינותה של רקמת האפיתל המצויה בעיניים, במערכת הנשימה, מערכת השתן, ובמערכת העיכול.
כאשר רקמות האפיתל נהרסות, לחיידקים קל יותר להיכנס לגוף האדם וליצור זיהום ויטמין A מסייע לרקמת העור ולרקמות הריריות לשמש כמחסום כנגד כניסת חיידקים ווירוסים לגוף.
ויטמין A משמש כאנטיאוקסידנט המגן על הגוף מפני תהליכי חמצון.
מה זה רטינול?
שמעתם בטח לא פעם את המונח רטינול בסמיכות למונח וויטמין A, מה זה רטינול והקשר לו לוויטמין A?
מקור ויטמין A הוא מהצומח וגם מן החי, אך החומרים שמגיעים מכל מקור שונים מעט.
ויטמין A שמגיע מין החי נקרא רטינול והוא בין הצורות הפעילות ביותר של ויטמין A.
בין המקורות לרטינול בחי ניתן למצוא את החלב ואת הכבד.
נגזרות נוספות של הרטינול המצויות בגוף החי הן החומצה הרטינואית והרטינאל.
קרטנואידים
עוד מונח שמוזכר בסמיכות רבה לצד ויטמין A, הוא הקרטנואידים שבטא קרוטן הוא הוא המפורסם מבניהם.
ויטמין A שמגיע מן הצומח נקרא גם פרוויטמין A קארטנואיד.
הקראטנואידים יכולים להיהפך בגוף האדם לרטינול.
בארה"ב נמצא כי 26% מוויטמין A הנצרך ע"י גברים ו34% מהוויטמין הנצרך ע"י נשים מגיע לגוף בצורת פרו ויטמין A.
קיימים קרטנואידים נוספים מלבד בטא קרוטן למעשה מזוהים כ563 קרטנואידים, אך רק כ10% מהם מסוגלים להיהפך לוויטמין A בגוף החי.
לקרטנואידים השונים מיוחסות תכונות בריאות חיוביות ומומלץ מאוד לצרוך ירקות המכילים קרטנואידים.
בטא קרוטן הוא הפרו ויטמין היעיל ביותר ביכולתו להשתנות לרטינול.
במחקרי מעבדה נמצא כי לקרטונואידים יש תכונות אנטי אוקסידנטיות המאפשרות להם להילחם ברדיקלים החופשיים, שהם מולקולות לא יציבות שתורמות להתפתחות מחלות כרוניות.
אולם ניסויים בבני אדם לא הראו תוצאות חד משמעיות לגבי התכונה האנטי אוקסידנטית של בטא קרוטן.
יחידות מידה להגדרת כמויות הוויטמין
קצת מבלבל, אבל לא פעם אפשר לראות בטבלאות שונות יחידות מדידה שונות המתייחסות לכמות הוויטמין.
IU – היא יחידת מדידה בינלאומית המבוססת על מדידת האפקט הביולוגי של החומר ולא על משקל החומר.
1 IU של ויטמין A = ל2 IU של בטא קרוטן.
Retinol Activity Equivalent – RAE – יחידה שרירותית במק"ג שנוצרה ע"י הIOM ומטרתה לגשר על הפער שבזמינות שבין הקרטנואידים השונים לבין הרטינול.
0.5 מק"ג RAE של נגזרות בטא קרוטן = 1.67 IU.
1 מק"ג RAE של נגזרות רטינול = 3.33 IU.
דוגמאות לחישוב:
המרת 500 IU מרטינול למק"ג RAE
500 IU כפול 1 מק"ג RAE חלקי 3.33 IU של ויטמין A – התוצאה המתקבלת היא: 150 מק"ג RAE. המרת 500 IU של בטא קרוטן למק"ג RAE
500 IU כפול 1 מק"ג חלקי 2 IU של בטא קרוטן כפול 1 מק"ג RAE חלקי 3.33 IU של ויטמין A – התוצאה המתקבלת היא: 75 מק"ג RAE.
מה קורה במצב של חסר בוויטמין A בגוף?
מחסור בוויטמין A קיים בעיקר בארצות מתפתחות, כ250,000 עד 500,000 ילדים בארצות מתפתחות סובלים מתת תזונה ומעיוורון כתוצאה ממחסור בוויטמין A.
בארצות מפותחות מחסור בוויטמין A עשוי להיגרם כתוצאה מדיאטה חמורות ומגבילות או כתוצאה מצריכה גבוהה של אלכוהול.
להלן התופעות שעשויות להיגרם כתוצאה מחסר בוויטמין A:
רגישות מוגברת לאור, עיוורון לילה.
התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל בגוף כמו: רקמות העור, מערכת העיכול, הנשימה, דרכי השתן והמין וקרנית העין.
חסר בוויטמין A עלול להוביל עד להרס העין ולעיוורון
מחסור בוויטמין A עלול לפעמים לגרום לשינויים בתהליכי הבניה והפירוק של העצם שלא יתבטאו כמחלה.
חסר בוויטמין A גורם להפחתה בייצור נוגדנים ולרמת תאי T נמוכה (תאי מערכת החיסון) ובשל כך מגביר את הסיכון למחלות שונות.
מחסור בוויטמין A מחליש את יכולת הגוף להילחם בזיהומים שונים, ולכן בארצות בהם יש מחסור בוויטמין A נמצא קשר בין מחסור בוויטמין A לבין התפתחותה של דלקת ריאות.
בשלבים מוקדמים של מחסור בוויטמין A נמצא קשר בין מחסור בוויטמין לבין נטייה אצל ילדים לחלות בזיהומים בדרכי הנשימה.
מי עלול להימצא במצב של חסר בוויטמין A?
חולי צליאק.
חולי מחלת קרוהן.
לסובלים מבעיות בלבלב.
צמחוניים ואלכוהוליסטים.
מה קורה בצריכה מופרזת של ויטמין A?
צריכה מופרזת של ויטמין A היא רעילה ועלולה לגרום לתופעות הבאות:
פגמים בעובר.
בעיות בכבד.
ירידה בצפיפות מסת העצם שעשויה להוביל לאוסטאופורוזיס.
הפרעות במערכת העצבים המרכזית.
הסימפטומים למצבים של צריכה עודפת גדולה של ויטמין A הם: טשטוש ראיה, כאבי ראש, בחילות, הקאות, עייפות, שינוי העור.
צריכה מופרזת עשויה להתרחש כאשר יש צריכה מוגברת של כבד בתפריט התזונה, אולם לרוב צריכה מוגברת של ויטמין A מתרחשת בנטילה מופרזת של תוספי תזונה.
מאפייניי ויטמין A
שייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשמן, רגיש לאור ומתחמצן בקלות.
כמות יומית מומלצת
תינוקות
תינוקות 0 עד 6 חודשים – כמות מומלצת 400 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 600 מק"ג רטינול.
תינוקות 7 עד 12 חודשים – כמות מומלצת 500 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 600 מק"ג רטינול.
ילדים
ילדים 1 עד 3 שנים – כמות מומלצת 300 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 600 מק"ג רטינול.
ילדים 4 עד 8 שנים – כמות מומלצת 400 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 900 מק"ג רטינול.
זכרים
זכרים 9 עד 13 שנים – כמות מומלצת 600 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 1700 מק"ג רטינול.
זכרים 14 עד 18 שנים – כמות מומלצת 900 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 2800 מק"ג רטינול.
זכרים 19 שנה ויותר – כמות מומלצת 900 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 3000 מק"ג רטינול.
נקבות
נקבות 9 עד 13 שנים – כמות מומלצת 600 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 1700 מק"ג רטינול.
נקבות 14 עד 18 שנים – כמות מומלצת 700 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 2800 מק"ג רטינול.
נקבות 19 שנה ויותר – כמות מומלצת 700 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 3000 מק"ג רטינול.
הריון
נשים בהריון מתחת לגיל 18 – כמות מומלצת 750 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 2800 מק"ג רטינול.
נשים בהריון מעל גיל 19 – כמות מומלצת 770 מק"ג רטינול, סף מקסימלי נסבל 3000 מק"ג רטינול.
*סף נסבל – לצריכה נוספת מעבר לסף הנסבל, עשויות להיות השפעות שליליות על הגוף.
מקור המידע לכמויות מומלצות: המרכז לרפואה IOM
מידע נוסף
נשים בהריון, תינוקות, קשישים וכאלה שסובלים ממחלות מעי או תפקודי לבלב לקויים צריכים להקפיד על הצריכה המומלצת.
במחקרים נמצא כי קיים קשר בין תזונה עשירה בוויטמין A ובטא קרוטן לבין סיכון נמוך לחלות במחלות סרטן שונות.
אולם מחקרים אשר בוצעו על מעשנים שנטלו תוספי תזונה של בטא קרוטן ורטינול, הראו תוצאות הפוכות המצביעות על שכיחות גבוהה יותר של סרטן הריאות אצל אלו שנטלו תוספי תזונה.
לרשימת ויטמינים מלאה לחצו: ויטמינים
מקור המאמר – המשרד האמריקני לתוספי תזונה